על קצה המזלג

אתר ובו שרידי חווה ביזנטית וגת יין.

בשנות ה-80' נעשו במקום חפירות בידי איתן איילון, ונמצאה גת היין מן התקופה הביזנטית. ממצאים מן החפירה מעידים כי "כילודיא" היה יישוב חקלאי גדול, יחסית לאזור, שכלל מתקנים לעשיית יין ושמן.  זוהי גת יין ציבורית גדולה, מן הטיפוס האופייני לשרון, אשר הייתה בשימוש עד סוף התקופה הביזנטית במאה השישית לספירה.

היישוב שהמשיך להתקיים באזור גם בתקופה הערבית הקדומה, נטש את הגת מחמת איסור שתיית יין. על פי הממצאים, הפכה הגת למטבח ולבור אשפה. בין הפריטים שהוצאו מן הבור: כלים קראמיים מן המאה השמינית והתשיעית לספירה: נרות שומרוניים, נרות מטיפוס מפג'ר המעוטרים בכתובות ערביות, וכלי חרס מעוטרים.

עוד נמצאו גושי זכוכית גולמית ושברי כלי זכוכית רבים, דבר המעיד על תעשיית הזכוכית שרווחה במקום – תחום פרנסה אופייני נוסף לאזור השרון בתקופות אלה. הממצאים מוצגים במרכז התיעוד של גוש תל מונד בבית הלורד. 

האתר שוקם ע”י תלמידי קריית חינוך דרור.

מה נראה

גת עתיקה וגדולה, בה בריכה עגולה לאגירת יין, עומקה כ-1.5 מטרים וקוטרה כשלושה מטרים. עוד נראה את רצפת הפסיפס הלבנה, סמוך לה בור שיקוע קטן יותר.

הפסיפס שבמקום הינו תעשייתי ועשוי אבנים גדולות וגסות יחסית. ממערב לבריכה בנוי משטח הדריכה, גם הוא מרוצף פסיפס, ובמרכזו נמצא שקע רבוע ששימש בסיס למתקן סחיטה. בין משטח הדריכה לבור השיקוע מרזב אבן יפה. הגת מתוחמת באבני שדה. האתר מגודר ומשולט. סככת צל וספסל בטון מזמינים ישיבה ומנוחה. בסביבת הגת עץ שיזף גדול ויפה וכן נטיעות חדשות של עצי נוי.

שתי בריכות הגת משמשות כאתר רבייה לדו-חיים. בעונת החורף צומחים במקום מקבצי כלניות, ובסוף האביב מכוסה השטח חרצית עטורה ושיבולת שועל, אליהם נלווה פרע מסולסל.

הוראות הגעה

נכנסים לכפר יעבץ בשער הצהוב. כמאה מטרים לאחר השער, פונים שמאלה לשביל עפר עם השילוט "דרך הגבעה". ממשיכים עם הרכב בשביל העפר ועולים במעלה הגבעה והלאה עם העיקול ימינה. משמאל נראה בית משאבה ישן עשוי בטון ומאחוריו סככת צל. נעצור בשולי הדרך ונלך אל הסככה הצמודה לגת.