על קצה המזלג

זמן קצר לאחר הקמת המדינה ובתום מלחמת העצמאות, הביעה ממשלת נורווגיה רצון לסייע בהעלאת ילדים יהודים מצפון אפריקה לארץ ישראל. העזרה אכן הגיעה, ילדים רבים זכו לעלות לארץ ישראל, אך תאונת מטוס קשה הביאה למותם של 27 ילדים ואנשי הצוות.
 

מה נראה

במרכז רחבה מרוצפת ניצב סלע משולש המעוצב כזנב של מטוס. על הסלע לוח מתכת המנציח את שמות הנספים באסון. בצידי הרחבה מתנופפים דגלי ישראל לנורווגיה. 

רחבת האנדרטה  היא נקודת תצפית טובה למזרח אל עבר הרי השומרון (גריזים ועיבל), יישובי לב השרון ועמק חפר.

בסמוך, נמצא אחד מצריפי העץ האחרונים ששרדו בינוב.  ב-1950 קיבלה ממשלת נורווגיה החלטה לסייע למשפחות "ילדי אוסלו", ושלחה לארץ צריפי עץ  למען אלו שצלחו את המסע ולמען משפחות הנספים. המשלוח הראשון עלה באש בנמל בטורקיה. לאחר מכן נשלח משלוח נוסף שהגיע ליעדו בשלום, והועבר למושב הצעיר ינוב. 

סיפור המקום

במהלך שנת 1949 ולאחר מאמץ רב שכלל שיתוף פעולה בין ארגון הג'וינט העולמי היהודי ומשרד הסעד הנורווגי, הושגו אישורי יציאה לילדים ממרוקו ותוניס, והחל תהליך העלאתם ארצה של כ-200 ילדים ממדינות אלו, תוך עצירת ביניים באוסלו, בירת נורווגיה.

 ב-20.11.1949, במהלך המבצע, יצא סבב נוסף של טיסות מצפון אפריקה לאוסלו, במטרה להמשיך משם לישראל. בסבב זה נטלו חלק 2 מטוסים מסוג דקוטה של חברת "אייר הולנד".
המטוס הראשון הגיע ליעדו בשלום, אך המטוס השני, שיצא מתוניס לכיוון אוסלו ובו 28 ילדים, נקלע לקשיים. במהלך הטיסה דיווח הטייס על תקלה במכשיר הקשר והמטוס נחת לעצירת ביניים בבריסל. לאחר שתוקן, המריא והמשיך לכיוון אוסלו. לקראת הגעתו ליעד ובמהלך הנמכת טוס, פגע המטוס בצמרות עצים ביער דרומית לבירה, עלה באש והתפרק לחתיכות.

כל נוסעי המטוס והצוות נהרגו, למעט יצחק אלל בן ה-11, שישב באזור האחורי. חלק זה ניתק במהלך התאונה מגוף המטוס הבוער. יצחק לא נפגע והצליח לשרוד בקור העז ששרר באזור תודות לאש שהמשיכה לבעור מגוף המטוס וחיממה אותו. הוא ניזון במשך 3 ימים מארגז תפוחים, עד שחולץ.

מלך נורווגיה שהזדעזע מהאסון הציע לאמץ את יצחק. הוריו של יצחק קיבלו את הידיעה אודות האסון ימים ספורים לאחר מכן. הם נפגשו עם בנם לאחר כחצי שנה, במהלכה יצחק הועבר למחנה הכשרה לעלייה לארץ. באפריל 1950 עלה יחד עם משפחתו לישראל והם הקימו את ביתם במושב ינוב. ברבות השנים יצחק התחתן וגידל 6 ילדים.