על קצה המזלג

המושב השיתופי  נורדיה הוקם ב-2 בנובמבר 1948 (ל' בתשרי תש"ט) ע"י חיילים משוחררים מהצבא הבריטי, בוגרי פלוגות הגיוס של בית"ר.

שני גרעיני ההתיישבות, שנוסדו בסוף מלחמת העולם השנייה - "מרגולין", שבסיסו היה בכפר יונה הסמוכה, ו- "ווג'ווד", שבסיסו היה במשמר הירדן, חברו יחד לעלייה לקרקע בנורדיה. "חרות בית"ר" הייתה התנועה המיישבת במקום.

שמו של היישוב ניתן על שמו של מקס נורדאו, שהיה מאבות התנועה הציונית.

מה נראה

במרכז המושב נותרו על עומדם מבנים ואתרים משנותיו הראשונות. על קירות המבנים או סמוך להם, הוצבו שילוט ותמונות מן העבר. מסלול רגלי קצר ונינוח יוביל אותנו בין אתרים אלו, המהווים יחד כעין מוזיאון או ארכיון פתוח.

מפת המסלול

תחנות עיקריות לאורך השביל

• בית התרבות והארכיון -בית התרבות הוקם ב-1959, במרכזו אולם בו כסאות קולנוע ובמה מותאמת להופעות. הקומה השנייה שימשה בעבר גם כמועדון לחבר. עם השנים פחתה הפעילות, והאולם עבר לשימושה של אכסניית הנוער הסמוכה.

  בשנים האחרונות הועבר ארכיון המושב ממשכנו הקודם במגדל המים למבנה זה, והמקום שוב התמלא בתוכן.

  בתצוגת הארכיון תמונות מתקופת העלייה לקרקע וענפי המשק השונים, תמונות המייסדים, אוספים אישיים, חפצים, פרוטוקולים, קטעי עיתונות וחדר שלם לדוגמה. כמו כן ניתן לצפות בסרט על תולדות המושב.

  מחוץ לארכיון, סמוך לקיר הצפוני - תצוגה של כלי עבודה וחפצים גדולים.

• האנדרטה - האנדרטה הוקמה בשנת 1955 לזכרם של חללי האצ"ל, ומייחדת את זכרם של חברי הגרעינים המיישבים "מרגולין" ו"ווג'וד", שחלקם נפלו עוד לפני הקמת היישוב. על גבי הקיר קבועות כתובות ההנצחה והזיכרון לזכר החללים. ראוי לציון מיוחד שמו של ברוך מזרחי, ערבי שהתגייר ונהרג כאשר היה בשליחות האצ"ל במלחמת העצמאות בצפון השומרון.  קישור למידע מורחב על האנדרטה .

• מגדל המים, תצוגת הצריף, המזכירות ובית הספר  - מקבץ מבנים ממזרח לארכיון -          תצוגת הצריף הינה בדמוי שלד של צריף עץ, הזהה בגודלו לצריפי המתיישבים הראשונים. התצוגה בצריף מתחלפת מעת לעת.

  מגדל המים הוקם ב-1949 כמיכל מוגבה על עמודים. בשלב שני נבנו קירות סביב העמודים, והחלל שנוצר שימש כמרפאה, נשקייה וארכיון.

  מזכירות היישוב עדיין פועלת במקומה ההיסטורי.

  החדר ששימש כבית הספר הראשון משמש היום חדר חשמל.

  כל המבנים משולטים, ועל קירותיהם החיצוניים תמונות להמחשה. בחזית בית הספר קיים שלט ועליו מילות שיר. בסריקת הברקוד שעל השלט ניתן לשמוע את ביצוע השיר. (שיר שני במתכונת דומה נמצא גם סמוך לצרכנייה).

• הצרכנייה - כיום המבנה משמש כמועדון גמלאים, אך שומר על השם ההיסטורי. בשעות הפתיחה ניתן להיכנס ולראות את ציור הקיר הגדול על גבי הקיר האחורי, וכן אוסף חנוכיות וצלחות מעוטרות. על גבי הקיר החיצוני המזרחי - תמונות חתנים וכלות של בני הדור הראשון והשני של המושב.
• המכבסה - המכבסה המשותפת של מושב נורדיה הוקמה בתקופת הצנע, בשנת 1951, ופעלה במשך 8 שנים. את הבלוקים לבניית המכבסה הכינו מייסדי המושב במו ידם. באווירה של אחדות למען מטרה משותפת, התקיימה תחרות יומית להכנת כמה שיותר בלוקים למשק. הפרס היומי היה תוספת של ביצה קשה – פרס גדול בימי הצנע. כיום משמש המבנה חנות לבגדים משומשים "ללה". 
• תמונות אז והיום - בנורדיה מצאו פתרון אסתטי לקיר שעליו תלויים מזגנים. הוקם מלפניו קיר עץ ותחת הכותרת המשעשעת אז והיום, מוצגות בו תמונות מן העבר ושחזורן.
• בית החרושת הראשון - כיום המבנה משמש כחנות "אלונית". בשנים 1950-1955 פעל במקום בית חרושת למוצרי נוי מנחושת. אחרי כן הייתה כאן המדגרה, עד לשנת 1995. על הקיר החיצוני המערבי ציור קיר של מקס נורדאו, שעל שמו נקרא היישוב, ציורי קיר בהשראת תמונות ישנות וכן עבודות פסיפס יפות.
• האקדמיה - כיום משמש המבנה עבור משרדי המדגרה, והוא מעוטר בציורי קיר של תרנגולת ואפרוחים. במקור הוקם המבנה כבית ספר ללימודי עברית וככזה פעל בשנים 1951-1958. בהמשך שימש המקום כבית הספר השני של המושב וכמרכז נוער.

  בדרכנו מכאן לכיוון התחנה הבאה, נבחין בשלטים המוצבים בפתחי הבתים. כ-50 שלטים מסוג זה נקבעו סמוך לבתי המייסדים, עליהם מצוינים שמות ותמונות של דיירי הבית בראשית היישוב. כמו כן נבחין שכל שמות הרחובות קשורים בדרך זו או אחרת לתולדות המקום: שדרות נורדיה, ווג'ווד ומרגולין – שמות שני הגרעינים המייסדים, תל חי - ברכת השלום של אנשי בית"ר,  החרות – התנועה הפוליטית מייסוד בית"ר, והמנורה - סמל בית"ר, רחוב זה אף יוצר צורת מנורה למערך הרחובות.

• בית הכנסת הראשון - בפינת הרחובות המנורה/המטע, נבחין במבנה פריקסט לבן.

  בעשר השנים הראשונות לקום המושב, התפללו החברים בבתיהם. בעזרתו של רב המחתרות – אריה לוין, הובא הפריקסט לנורדיה לשמש בית כנסת לתפילה משותפת.

  מימין לדלת תמונות מתולדות בית הכנסת הראשון, וכן הסיפור המרגש של ספר התורה הראשון - תרומתו של ניצול שואה אלמוני. משמאל לדלת תמונות חנוכת הבית של בית הכנסת החדש יותר, שנבנה מאחור, סמוך לאכסנייה. כיום משמש המקום חדר כושר.

  נלך כמה צעדים במורד רחוב המטע ונפנה שמאלה לכיוון בית הכנסת הנוכחי. על הקיר החיצוני יצירת אמנות בשם "שרשרת  הדורות". היצירה בצורת עץ זית, הוכנה ע"י משפחות היישוב בניצוחה של האמנית המקומית נאווה לייב-רווה.
• הבאר - רח' "דרך הבאר" קרוי על שם הבאר הראשונה שנחפרה במקום. כעת המקום מגודר וניתן לצפות בבאר ממרחק מה. מרשים במיוחד עץ האקליפטוס העתיק שבחצר הבאר.