על קצה המזלג

מִשְׁמֶרֶת הוא המושב הדרומי ביותר במועצת לב השרון. היישוב הוקם בשנת 1946 על ידי יוצאי הפלוגה הארץ ישראלית בצבא הבריטי וחברים מכפר ויתקין. המושב הוקם ב"פרדס רייסקי".

מקור השם: סמל לעמידת הגבורה של חיילים משוחררי הצבא הבריטי ששמרו על המולדת, ולזכר משמרות המקימים ששמרו על היישוב מפני הערבים.

פרדס רייסקי השתרע על פני שטח של 348 דונם, בין מושב חרות לקיבוץ רמת הכובש. בקרבתו היו שני כפרים ערביים גדולים - טירה ומיסקי, ששמם הלך לפניהם ככפרים עוינים. במאורעות 1936-1939, נהרגו שמונה מחברי רמת הכובש, שחזרו מעבודתם בפרדס רייסקי בעלות רכבם על מוקש. מאוחר יותר נהרג גם השומר היהודי של הפרדס, יחיאל חיימוביץ. במהלך מלחמת העצמאות הכפר מיסקי נכבש ותושביו גורשו.

מה נראה

שביל שרוני קלאסי, העובר בין פרדסים ומטעים בגבעות החול האדום, עם תצפיות למורדות השומרון. השביל מחבר נקודות המציינות את ראשית ההתיישבות בלב השרון, והמאבק מול אוכלוסייה עוינת בתקופת המנדט הבריטי ועד קום המדינה. בדרכנו נראה נקודות הנצחה, בארות פרדס, זולות למנוחה וכן את חורבות הכפר מיסקי.

הוראות הגעה

נקודת ההתחלה: הקצה הדרומי של מושב משמרת.
חונים לאורך הרחוב, עוברים את המחסום ברגל וממשיכים על שביל העפר עד למפגש עם "שביל השרון".

מפת המסלול

תחנות לאורך השביל

1. נקודת החנייה בדרום מושב משמרת - במקום מחסום לכלי רכב. יש לחנות לאורך המדרכה ולעבור את המחסום ברגל. אין להחנות את הרכב צמוד לשער או לחסום אותו.

ממשיכים רגלית דרומה בינות לפרדסים, על שביל העפר, עד שמגיעים למפגש עם "שביל השרון" המסומן בכתום. מימין מבנה באר עם גרפיטי. משמאל אנדרטת הנצחה.

2. יד לשמונה - אנדרטה לשמונה חברי רמת הכובש, אשר רכבם עלה על מוקש בשובם מהעבודה בפרדס בעת המרד הערבי, אוגוסט 1938. במאורעות אלו (1936-1939), סבל הקיבוץ מהתקפות ירי והתנכלויות רבות, ובסך הכל איבד 16 חברים ומתנדבים. כן נגרמו נזקים כבדים לרכוש. בשלוש שנים אלו הותקף רמת הכובש יותר מכל יישוב אחר בארץ, והיווה סמל לעמידה האיתנה של ההתיישבות היהודית. מהאנדרטה יש להמשיך מטרים ספורים דרומה על שביל השרון, להיכנס בשביל העפר הראשון שמאלה, וימינה במקביל לשורת העצים עד ל"זולה".

3. הזולה - מקום מקסים לשבת וליהנות מהנוף. סוכה בנויה, עצי פרי נטועים סביב, ותצפית מזרחה.

נא לשמור על שלמות וניקיון המקום!

מכאן נמשיך מזרחה בשביל לכיוון מגורי העובדים הזרים. בין המגורים נמצא מבנה בטון.

4. באר הגבורה - המבנה הוא באר שנחפרה בשנות ה-30' של המאה ה-20' בעבודת כפיים בלבד, והיא אחת מן הבארות הבודדות שנחפרה כך ועדיין מתפקדת. עומקה 46 מ' והיא שואבת מים מאקוויפר החוף. במקום שילוט.

התושבים הראשונים התגוררו במבנה הבאר, ובו היה גם המטבח וחדר האוכל. כשנוספו חברים נוספים, נבנו סביב אוהלים והמקום כונה "המחנה". כך חיו עד מלחמת העצמאות. על הגג הוצב צינור לכיוון כפר מיסקי שייראה כאילו מדובר בתותח או מרגמה.

סיפורה של מצבה: ביולי 1936 נרצח סמוך לבאר השומר יחיאל חיימוביץ'. ביום השבעה לנפילתו הוקמה בתוך גינת הפרחים בפרדס שלידו נפל מצבת זיכרון ועליה נחרתו המלים: "דמי יחיאל חיימוביץ שנתן את חייו על הגנת רכוש עברי וכבוד הישוב". המצבה שהוקמה ע"י חבריו נהרסה בשלב מסוים והושלכה לבאר. ב-1946 הגיעו לפרדס מיסקי אנשי ארגון משמרת והחלו לעבוד בפרדס, או אז מצאו את טבלת השיש החקוקה על גבי המצבה.

לאחר מלחמת העצמאות הקימו ראשוני המושב אתר זיכרון במרכז היישוב במקומו החדש. את המצבה המקורית לא שכחו וקיבעו אותה באנדרטה. שנים מאוחר יותר חודש אתר ההנצחה לנופלים במרכז היישוב משמרת, והפעם ללא לוח השיש.

5. חורשת האקליפטוס - ממזרח לבאר הגבורה, בצומת שבילים. מקום נחמד לשבת בצל. שרידי זולות מפורקות מספרות על עבר מפואר יותר. נמשיך מזרחה במקביל לקו המתח הגבוה ונתקדם לכיוון הכללי של כביש 554.

6. שורת עצי השקמה - יחד עם משוכות הצבר, שורת השקמים מסמלת את גבול הכפר מיסקי לכיוון רמת הכובש.

7. הבאר - שרידי בטון ומתכת של באר משנות ה-30.

8. חורבות הכפר מיסכה - במקום בו קו המתח הגבוה חוצה תעלת מים, ניכנס למעבה של חורשת אקליפטוס צפופה. המקום איננו משולט, השביל אינו ברור ויש הרבה קוצים. בלב החורשה קרחת ובה שרידי מסגד. הכפר מיסכה נוסד ככל הנראה בתקופה המוסלמית הקדומה והיה ידוע בגידול פרות. בתקופת מאורעות 1936–1939 פעלו תושבי הכפר כנגד היישובים היהודיים שבשכנותם, כולל הטמנת מוקשים בדרכים. במלחמת העצמאות הטרידו תושבי מיסכה את קיבוץ רמת הכובש וצלפו עליו. הכפר נכבש ב-20 וב-21 באפריל על ידי יחידות של חטיבת אלכסנדרוני ותושביו הערביים נצטוו לעזוב.

9. חוות למשמרת - נצא מחורשת חורבות מיסכה בצידה המערבי. נמשיך בשביל צפון מערבה עד לחווה האורגנית למשמרת. מכאן הדרך קצרה חזרה לתוך בתי המושב ולמכונית הממתינה סמוך למחסום הדרומי.

10. יד לזכר חללי משמרת - הרוצים להמשיך במסלול, מוזמנים להגיע רגלית או בנסיעה קצרצרה למרכז המושב משמרת. בין המזכירות לצרכנייה ומגרשי הספורט נמצא אתר ההנצחה לזכר הנופלים במערכות ישראל. ביניהם מונצח גם יחיאל חיימוביץ' ז"ל.