על קצה המזלג

מושב כפר הס נוסד בשנת 1931. יחד עם המושבים - חרות, עין ורד, המושבה תל מונד ושכונת הפועלים כפר זיו, היווה חלק מיישובי "גוש תל מונד", אחד מגושי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל המנדטורית.

המושב קרוי על שמו של משה הס, שהיה גם הוגה השילוב בין ציונות וסוציאליזם.

במלחמת העצמאות עמד המושב בחזית, מול הכוחות הפלסטיניים והעיראקיים בכפר א-טירה וסביבתו. כמה מחברי המושב נפלו במלחמה, מהם חמישה בהתקפה שנכשלה בקרב טירה ב-13 במאי, 1948.

לאחר מלחמת העצמאות, סבל המושב מפשיטות מרובות של מסתננים ופדאיון שהגיעו משטח הגדה המערבית. אחדים מן החברים נרצחו בעקבות הפשיטות. בפברואר שנת 1965 הותקף כפר הס על ידי מחבלים מארגון פת"ח, בפעולתו הראשונה נגד אזרחים, שהטמינו פצצות באסם התערובת ובאחד הבתים.

מה נראה

נלך לאורך רחוב "דרך ההתיישבות" בכפר הס, ממרכז הכפר ועד בית התרבות. לאורך הדרך נראה אתרים מימי ראשית ההתיישבות - הצרכנייה, המחלבה, הסילו ובית העם. האתרים משולטים.

אנו נתרכז באתרים הקשורים ל"קרב טירה" שהיה חלק מ"במבצע מדינה", ערב הכרזת העצמאות.

מפת המסלול

תחנות עיקריות לאורך השביל

חורשת הבנים - ד' אייר תש"ח, 13.5.1948 - בחורשת קזוארינות זו התכנסו הלוחמים לקראת היציאה לפעולה על הכפר טירה, במסגרת "מבצע מדינה" לכיבוש כפר סבא הערבית.

סיפור הקרב: הכוח היה מורכב מיחידות פל"מ (פלוגות מקומיות) מקרב צעירי המושבים בגוש תל מונד ויישובי הסביבה, בפיקודה של חטיבת "אלכסנדרוני".

מטרת הכוח הייתה פעולת הסחה על היישוב טירה, בכוונה לסייע לכוח העיקרי בכיבוש כפר סבא הערבית, ע"י ריתוק ערביי טירה ומניעה מיחידות בלתי סדירות (צבא ההצלה), להגיע לכפר סבא הערבית.

הכוח התקדם לאור יום. השקט ששרר סביב העביר את הרושם שהכפר נטוש וניתנה פקודה להיכנס לתוכו. משהתקרבו, בעודם חשופים בשטח פתוח, נפתחה על הלוחמים אש תופת. 24 לוחמים נהרגו, ארבעה מהם נעדרים עד היום, והשאר נסוגו למושב כפר הס.

הסילו -  בשנת 1965 חדרו לכפר מחבלים ופוצצו מטען נפץ ליד קיר הסילו. עקבותיו של החור שנפער ותוקן, ניכרים בתחתית קיר הסילו עד היום. באותו לילה נפגע גם בית משפחת צפוני הסמוך.

גן המגינים - הגן ניטע כבר בשנה הראשונה לעצמאות ישראל, להנצחת תשעה בני כפר הס שנפלו במלחמת העצמאות, מתוכם חמישה נפלו ב"קרב טירה". הגן מתוכנן ועשוי בצורה סימטרית. במרכזו רחבה מרוצפת ובה האנדרטה ותורן עם דגל ישראל.

האנדרטה הוקמה בשני שלבים: בשלב הראשון הוקם הבסיס המצולע, ע"י אמן לא ידוע. המצולע בעל עשר צלעות בגובה שני מטרים. בכל אחת מהצלעות מונצחים שלושה חללים. עד היום נקבעו באנדרטה שמותיהם של 25 חללים.

בצלע הדרומית: לוח אבן מוארך, בראשו מגן דוד. פסוקי תנ"ך מציינים: "למען יֵדעו דור אחרון, בנים יוולדו, יקומו ויספרו לבניהם" (תהילים ע"ח, ו'); "הַרנינו גויים עַמו כי דם עבדיו יִקום, ונקם ישיב לצָריו וכיפר אדמתו עַמו" (דברים ל"ב, מ"ג); "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת... ובניתיה כימֵי עולם" (עמוס ט', י"א) ועוד.

ב-1968 נוסף על הבסיס פסל מעשה ידיו של האמן מרדכי כפרי. הפסל חצוב באבן כורכר, צורתו אישה הנראית כציפור פצועה, חוסה בצל עלה רחב ונושאת ראשה מעלה. מעברו האחר של העלה - טיל שלוח ושני שופרות.

שנים רבות שימש הגן כמקום משחקים מרכזי לילדי כפר הס, כיוון שהיה המוצל ביותר, וקרוב למוקדי הפעילות של המושב, כגון המזכירות והספרייה (להלן). גם היום סמוך לו גן השעשועים, מתקני כושר ומגרשי ספורט.

ההנצחה משולבת בחיי היומיום של תושבי המקום. הגן הוא הלב המדמם ובה בעת הלב הפועם של כפר הס.

בית התרבות וחדר הזיכרון - בית התרבות וגן המגינים שלידו נבנו בתום מלחמת העצמאות כמקום הנצחה לבני הכפר שנפלו במלחמה, וכמרכז ציבורי לתושבים. ההורים השכולים הם שדחפו לבנייתו וגם תרמו כשליש מהעלות. בית התרבות כלל בתוכו חדר הנצחה לנופלים, ספרייה, מזכירות המושב (עם הטלפון היחיד...), אולם לאסיפות החברים ורחבה שלצידה ספסלי ישיבה מקורים.

המקום הפך במהרה למרכז חשוב של היישוב כולו ובמשך כל שעות היום והערב שקק חיים, כאשר ההנצחה היא חלק מחיי היום יום ולא שמורה רק לימי הזיכרון.

עם השנים, כיוון שהמקום היה כבר צר מלהכיל, הועברו הספרייה, המזכירות והנהלת החשבונות של הכפר למבנים סמוכים. האספות פחתו, והמקום נזנח. בשנת 2015 עבר בית התרבות שיפוץ והחייאה. ניתן להיכנס בעת החגיגות והאירועים שנערכים בו, וכן בתיאום עם מזכירות כפר הס, בטלפון: 09-7961027/8.

חדר הזיכרון פתוח בעת שהבניין פתוח. המסדרון המוביל אליו בנוי חלונות גדולים, שעליהם כתובים פסוקים וחלקי שירים להנצחת הנופלים. בתוך החדר, על הקיר המערבי, כתובים שמות הנופלים, ולצידם נר תמיד. בקיר הדרומי והמזרחי תמונות החללים. בקיר המזרחי נראה תמונות חללי מלחמת העצמאות, ביניהם חמשת הרוגי "קרב טירה": ישראל בורלק, צבי ולדמן,    עמירם יגנטינסקי, ראובן פיטל, מיכה קרסל. החלל יעקב בקשטיין נהרג במהלך יריות שנמשכו לאחר יום הקרב.

אפשרות לתוספות במסלול:

בית העלמין האזורי תל מונד
קבר האחים לנופלי קרב טירה. הקבר נמצא בחלקה ב' מצפון לאנדרטה של בית העלמין. בקבר טמונים 16 מהרוגי הקרב, ומונצחים ארבעה נוספים שמקום קבורתם לא נודע עד היום. שלושה מהם בני כפר הס.