על קצה המזלג

במושב גאולים שני רחובות מרכזיים – רחוב הוותיקים ורחוב השמינייה, המקבילים זה לזה ומהלכם מדרום מערב לצפון מזרח. בתווך שבין שני הרחובות נמצא אזור נמוך, המנקז לתוכו את מי הגשמים לכדי ערוץ נחל. ערוץ זה ממשיך מזרחה מעבר למושב ונשפך לנחל אלכסנדר.

שביל קצר החוצה את לב גאולים, עוקב אחר ערוץ זה, מחבר בין כל עוגני הקהילה החשובים, ומספר את סיפורו של המושב ובני המקום.

מה נראה

נקודת היציאה למסלול היא חורשת המייסדים. חציו הראשון של השביל עובר בין כל מבני הציבור: מתחמי החינוך, הספורט והפנאי, התרבות והמנהלה. לאורך הדרך נטועים עצי ארץ ישראל. החצי השני של השביל עובר בין בתי המגורים, עד לנקודת הסיום בגבעת שלום.

תחנות עיקריות לאורך הדרך

1. גן המייסדים

את הרכב נחנה בחנייה של מינימרקט גאולים, וניכנס לחורשת האקליפטוס הסמוכה. זהו גן המייסדים, המוקדש להוקרה והנצחת בני המשפחות המייסדות של המושב והקהילה בשנותיו הראשונות. סמוך לגן נמצאת "המעצמה" – סדנה להקניית מיומנויות עבודה ויצירה בעץ.

בתוך החורשה נמצאים מאגר המים של גאולים וגן השעשועים המרכזי של המושב. כמו כן נראה במת אירועים קטנה, וספרייה קהילתית חביבה שהותקנה בתוך תחנת אוטובוס ישנה.

במרכז החורשה, צבוע בכחול, נמצא מגדל השמירה. מושב גאולים הוקם בשנת 1938, על ידי עולים מגרמניה, בשיטת "חומה ומגדל", בשינוי קטן: כאן הוקם רק

מגדל שמירה, ולא הוקמה חומה. המתיישבים הראשונים גרו במבנה בעל שתי קומות שכבר היה בנוי במקום. לאורך שנותיו הראשונות היה צורך מתמיד לשמור מראש המגדל ולהתריע מפני מסתננים ופולשים.

שביל בטון סלול מתפתל בין עצי האקליפטוס ומוביל אותנו לכיוון מועדון "חברותא" וגני הילדים. כבר מפה אנו יכולים לחוש שהשביל במגמת ירידה טופוגרפית.

2. וואדי טלמון

נחצה את רחוב השמינייה ונעמוד בצל עצי הפיקוס המרשימים. בין העצים נראה שלט עץ יפה המכריז על  תחילתו של "ואדי טלמון".

קצת הסטוריה:  בשנת 1945 עזב הגרעין המייסד את המקום ועבר לכפר ידידיה. תפסו את מקומם חברי ארגון "טלמון" - ארגון ראשון להתיישבות שיתופית של עולי תימן. בתחילה עלו לנקודה הגברים בלבד. לאחר התבססות במקום ובניית בתים, הובאו גם המשפחות. בשנת 1947 היישוב מנה כ-40 משפחות. בתחילה נודע היישוב כ"טלמון – גאולים", ולאחר מכן הושב השם המקורי - "גאולים".

נרד במדרגות אדני הרכבת ונלך בינות לעצים, כשמגרשי הכדורסל והטניס לשמאלנו.

נפנה ימינה בפינה הירוקה. פינת המחזור הוקמה ב-2019. זוהי אחת הפינות המתוכננות היחידות בלב השרון, המאפשרת לתושבי ותושבות גאולים להיות אלופים בהפרדת פסולת לזרמים. סמוך לנו נמצאת סדנה וגלריה לאומנות בשם ארט-קורס.

נעקוף את הפינה הירוקה ונמשיך במורד הערוץ כשמשמאלנו בריכת השחייה ומימיננו מבני ציבור נוספים (בית מדרש, מרפאה, דואר). בשלב זה נצטרך להתרחק קמעה מהערוץ ולעקוף מימין את המועדון המרכזי והמזכירות. נעקוף מימין גם את המסלעה הגדולה המעידה על השתפלות פני השטח ונחצה את מגרש החנייה.

3. מתחם החינוך והנוער ומגרש כדורגל גאולים

בחלקו הצפון מזרחי של החניון ממוקם מתחם החינוך והנוער של הקהילה. במבנים ובמרחב שביניהם מתקיימת פעילות תנועת הנוער, חדר מוסיקה - במקלט הציבורי, מרכז למידה מושבי וסטודיו לאומנות. במקום ספסלים ושולחנות קק"ל.

נפנה לשמאל ונחבור שוב לערוץ נחל טלמון, במעבר שבין מתחם הנוער למגרש הכדורגל. המגרש הוקם בשנות ה-50' והיווה מקום מפגש קהילתי בימיו הראשונים של המושב. במגרש זה שיחקה הקבוצה המיתולגית "הפועל גאולים", בה השתתפו בני ובנות מייסדי המושב. המגרש נזנח בשנות ה-80' ועד לא מזמן.

כיום המקום משמש כבית החדש עבור בית הספר לכדורגל של "עמותת ספורט לב השרון". המגרש עומד גם לרשותם של חברי וחברות קהילת גאולים, ומהווה עוגן מועצתי חשוב למפגש בין תושבי לב השרון.

לאורך הדרך ילוו ויצלו עלינו עצי אלון תבור מקומיים, עצי אלה, חרובים ואפילו עצי תות. נמשיך בשבילון המרופד בסלעים, ונצא אל רחוב הגפן.

כאן מסתיים החלק הציבורי והמטופח יותר של שביל לב גאולים. החפצים בכך יוכלו לסיים כאן. המתמידים יכולים להמשיך צפון מזרחה עוד כ-400 מטרים לגבעת שלום.

4. השביל בין הבתים

השביל בו אנו צועדים תוכנן להיות תעלת ניקוז בין בתי המושב. נלך כאשר משני צידנו חצרות הבתים עד לרחוב "אעלה בתמר". זוהי הנקודה הנמוכה ביותר במסלולנו.

בכל אירוע גשם משמעותי מתנקזים לנקודה זו מים מגבעת שלום, מרח' השמינייה המצוי מעלינו, ומוואדי טלמון. מי הגשם זורמים דרך שכונת יפה נוף שבעבר הייתה וואדי רחב, ונשפכים אל יובלי נחל אלכסנדר קילמוטרים ספורים מזרחה. נחצה את הכביש ונמשיך בין הבתים, והפעם במגמת עלייה קלה. נחצה גם את כיכר הזיתים, ולאחר מקטע נוסף גם את רחוב ההדס. שביל קצר נוסף בין בתי רחוב ההדס יוביל אותנו לגרם מדרגות קצר ולגבעת שלום.

5. גבעת שלום

בהגיענו לראש המדרגות נחצה חורש אלונים צעיר ונעלה למרכז הגבעה. כאן נמצא אתר הנצחה לחללי מלחמת תש"ח ולנופלים בני המושב.

 סיפור אתר ההנצחה: במלחמת העצמאות היה מושב גאולים בקו החזית. החל מינואר 1948 הותקף המקום לפרקים ביריות מכיוון קלאנסווה. כשפנה הצבא העיראקי מגזרת הצפון לגזרת השרון, נכנס מושב גאולים לקו האש. בבוקר 28 במאי 1948 החלה הפגזת מרגמות על המושב. התושבים פונו במהירות לצור משה, לקדימה ולפרדסיה. בשעה 08:00 פרצו הכוחות העוינים שכללו שש שריוניות עיראקיות, ובעקבותיהן פלוגת חי"ר עיראקית, בוזזים רבים מטירה, קלנסאווה וטול כרם. המגינים היו מצוידים בנשק קל בלבד. תוך זמן קצר הצליחו העיראקים לכבוש את רוב המושב. רק במספר בתים בחלקו המערבי הצליחו המגינים להחזיק מעמד. מצב חירום הוכרז בחזית המרכז מחשש שהעיראקים ינצלו את הצלחתם וימשיכו בתוכניתם לבתר את מדינת ישראל שזה אך קמה. גאולים היה היישוב הישראלי היחידי שנכבש על ידי העיראקים במלחמת העצמאות.

תוך זמן קצר החלה מתקפת נגד. כיתת כוננות בת שמונה אנשים הצליחה להגיע מכפר יונה. הכיתה חדרה לגאולים דרך מערכת תעלות הקשר ההיקפית והגיעה בחשאי למגדל השמירה של המושב. מפקד הכיתה שאול אפק (פינצ'וק) טיפס על המגדל כשחייליו נותרו במחסה. פינצ'וק פתח מייד באש מהמגדל אל עבר קבוצת חיילים עיראקים, ירי שגרם אצלם לבהלה עצומה ואילץ אותם להימלט מהמקום בצעקות רמות. הכוח העיראקי, שהיה משוכנע בתחילה שאין מולו כוח עברי, הופתע מהירי שכוון אליו, ונאלץ להמתין שעות בפאתי הכפר כדי לקבל הנחיות מהפיקוד העיראקי להמשך הלחימה, מבלי לדעת שמולו עומד חייל אחד בלבד. במהלך פרק זמן זה הגיע למקום כוח משוריין של חטיבת אלכסנדרוני ופתח באש מרגמות. בשעה 14:00 הופעל תותח "נפוליונצ'יק" שירה מספר פגזים לעבר קלנסווה, דבר שגרם להחשת הנסיגה של הערבים. לפנות ערב תפס כוח מגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את גאולים והתבסס במקום.

גבעת שלום היא מקום מפגש קהילתי, בו שולחנות וספסלי פיקניק. היא מוקפת חורש אורנים ועצי ארץ ישראל, בחורף ובאביב שוטפים את המקום צבעים מרהיבים של פריחה - מרבדי חרציות צהובים, קחוונים ותורמוס ארץ ישראלי, המשלים את התמונה בסגול ולבן. כלפי מזרח, בין בתי המושב, נראה את פסגות הרי שומרון.

כאן מסתיים מסלולנו. ניתן לשוב על עקבותינו לנקודת ההתחלה, או לחזור לרכב דרך רחוב הוותיקים או רחוב השמינייה.