על קצה המזלג
שריד ליער אלוני תבור שהשתרע במרחב השרון. זהו העץ האופייני ביותר לקרקעות החמרה בשרון, ומוזכר בכתבים היסטוריים כמין השולט, הבונה את יער השרון והמהווה את חברת השיא.
מתוך ספרו של יהודה זיו, "פרקי הלכה ומעשה בידיעת הארץ":
" סטראבו, נוסע שעבר בארץ בראשית התקופה ההלינסטית, מספר: "… אחרי עכו בא… מגדל סטראטון (שמה הקודם של קיסרי) עם נמל, ואחרי אלה בא יער גדול ואחריו יפו... תיאור מפורט ביותר של יער השרון מוצאים אנו בתעודה צלבנית משנת 1191, המספרת על הקרב הגדול שנערך בין נחל פולג וארסוף..."
"לפני כמאה וחמישים שנים עדיין היה השרון עוטה יערות וחורשים שכיסו שטח נרחב – דבר הנראה יפה במפת "הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל" שיצאה לאור בשנת 1878. בסקר המפורסם, שנערך על ידיהם שנים מספר לפני כן, סימנו אנשי הקרן במפתם יער, המשתרע מגדות הירקון עד נחל אלכסנדר כמעט על פני שטח רצוף של 250 קמ"ר (רבע מיליון דונם!)"
מה נראה
במרכז החצר של מתחם דיור מוגן נורדיה ניצב אלון תבור מרשים וגדול. צמרתו העצומה סימטרית, והוא בעל גזע רחב ומרכזי. האלון שמור בתנאים טובים וזוכה ליחס מפנק. זהו אחד מן האלונים הגדולים באזור השרון.
החצר עוצבה תוך התייחסות וכבוד לאלון, עם דק עץ, כסאות וספסלים. המבקר מוזמן להתרווח תחת הצל וליהנות מאוויר נקי וציוץ ציפורים.
הוראות הגעה
יש להגיע עם וויז לכתובת מגדלי הים התיכון נורדיה, לחנות מחוץ לשער ולהיכנס רגלית. העץ נראה היטב כבר מהחניה.
