על קצה המזלג

בתום מלחמת העצמאות בחרו אנשי קהילת גאולים לקבוע אנדרטת הנצחה בגבול היישוב, וכן הכשירו נקודת תצפית, שתנציח את נופלי חטיבת אלכסנדרוני אשר לחמו בחירוף נפש בהגנת המושב במלחמת העצמאות. 

במהלך השנים, בצער, נוספו ארבעה שמות נופלים נוספים לקיר הזיכרון ממלחמת יום הכיפורים ותקופת ההמתנה.

האנדרטה הוקמה בשנת-1969 ע"י האמן מרדכי כפרי. האנדרטה היתה בנויה מקיר בטון מלבני הניצב על רחבה מרוצפת. בחזית הקיר שובצו אבנים קטנות שיצרו צורת חומה בעלת צריח, במרכז הצריח תבליט מגן דוד. במרכז הקיר היה מצויר גזע עץ בעל שלשה ענפים ושלשה שורשים, סמל להיאחזות במקום, אך העץ חסר עלים, לציון החוסר בעקבות נפילת הבנים. לצד הציור המילים: "וארשתיך לי בדם".

בשנת 2023 חופה מחדש הקיר של האנדרטה שיצר מרדכי כפרי ועליו הוצבה אנדרטה חדשה. את התבליט החדש עיצב האמן חן וינקלר וביצע יהודה יהב.

שם הגבעה - "גבעת שלום", ניתן על שם בן המושב, שלום עותמי, שדמותו ורוחו היוו חלק משמעותי בבניין קהילת גאולים.

מה נראה

גבעת שלום מצויה במקום הגבוה ביותר בגאולים ומהווה נקודת תצפית יפה: מזרחה - לאזור הרי השומרון, מערבה - לאזור כפר יונה וחדרה.

בראש הגבעה קבועה אנדרטת הנצחה לזכר בני המושב שנפלו במלחמות ישראל ובעת מילוי תפקידם, ו-11 נופלים אשר נפלו במלחמת העצמאות בשטחי גאולים והסביבה.

התבליט מורכב משני חלקים המייצגים את מלחמות ישראל: משמאל – חללי מלחמת העצמאות ומימין – הנופלים במלחמות האחרות. המפגש יוצר עין נטויה ובאישון מוצבת יונה עם עלה של זית. השמות "חלולים" ומאחוריהם נדלקת מדי לילה תאורה.

שטח הגבעה ומורדותיה משתרע על פני כ-8 דונמים, שם נפגוש עצי ארץ ישראל, בהם - אורנים, אלונים, אלות וחרובים. בחודשי החורף והאביב הגבעה מתכסה ירוק ומרבדי פריחה מרהיבה של מגוון פרחים מקומיים: תורמוסים, חרציות, מקור החסידה, צבעוני השרון ומספר מיני גאופיטים.

במקום מדשאה רחבה, ספסלים ומספר שולחנות פיקניק.

סיפור המקום

במלחמת העצמאות היה מושב גאולים בקו החזית. החל מינואר 1948 הותקף המקום לפרקים ביריות מכיוון קלאנסווה. כשפנה הצבא העיראקי מגזרת הצפון לגזרת השרון, נכנס מושב גאולים לקו האש. בבוקר 28 במאי 1948 החלה הפגזת מרגמות על המושב. התושבים פונו במהירות לצור משה, לקדימה ולפרדסיה. בשעה 08:00 פרצו שש שריוניות עיראקיות ובעקבותיהן פלוגת חי"ר עיראקית ובוזזים רבים מטירה, קלנסווה וטולכרם. המגינים היו מצוידים בנשק קל בלבד. תוך זמן קצר הצליחו העיראקים לכבוש את רוב המושב. רק במספר בתים בחלק המערבי הצליחו המגינים להחזיק מעמד. מצב חירום הוכרז בחזית המרכז מחשש שהעיראקים ינצלו את הצלחתם וימשיכו בתוכניתם לבתר את מדינת ישראל שזה אך קמה. גאולים היה היישוב הישראלי היחידי שנכבש על ידי העיראקים במלחמת העצמאות.

תוך זמן קצר החלה מתקפת נגד. כיתת כוננות בת שמונה אנשים הצליחה להגיע מכפר יונה. הכיתה חדרה לגאולים דרך מערכת תעלות הקשר ההיקפית, והגיעה בחשאי למגדל השמירה של המושב. מפקד הכיתה שאול אפק (פינצ'וק) טיפס על המגדל כשחייליו נותרים במחסה. פינצ'וק פתח מייד באש מהמגדל אל עבר קבוצת חיילים עיראקים, ירי שגרם אצלם לבהלה עצומה ואילץ אותם להימלט מהמקום בצעקות רמות. הכוח העיראקי, שהיה משוכנע בתחילה שאין מולו כוח עברי, הופתע מאוד מהירי שכוון אליו, ונאלץ להמתין שעות בפאתי הכפר כדי לקבל הנחיות מהפיקוד העיראקי להמשך הלחימה, מבלי לדעת שמולו עומד חייל אחד בלבד. במהלך פרק זמן זה הגיע למקום כוח משוריין של חטיבת אלכסנדרוני, פתח באש מרגמות. בשעה 14:00 הופעל תותח "נפוליונצ'יק" שירה מספר פגזים לעבר קלנסווה, דבר שגרם להחשת הנסיגה של הערבים. לפנות ערב תפס כוח מגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את גאולים והתבסס במקום.