עונת הבלוטים – עכשיו!

יער השרון היה בעבר יער אלוני תבור מפואר, אשר השתרע בשרון מאזור הירקון ועד למרגלות הכרמל, בין הדום השומרון לחולות החוף. היער צימח בעיקר על גבעות חול החמרה. עצי האלון שצמחו במרחקים גדולים זה מזה יצרו צורת צומח ייחודית, המכונה - יער פארק.

שרון זה יער?

היער שצמח על גבעות החול האדום במישור החוף העניק את שמו לאזור. מקור השם "שרון" הוא במילה האכדית "אֶ ש-שַ רְ נּו", שפירושה - "יער עבות". בתנ"ך מוזכר השרון בדרך כלל בצמידות לכרמל, תוך התייחסות ליער בשני האזורים.

בתקופה ההלניסטית קראו לאזור בשם "דְרימוֹס", שפירושו - "יער" ביוונית. גם בתקופה הרומית מוזכר יער השרון: גאוגרף רומי בשם סטראבו מזכיר את "היער הגדול" שבין קיסריה ויפו.                                     

בתקופה הרומית והביזנטית יער האלונים נפגע עקב התרחבות שטחי העיבוד החקלאי והשימוש בעץ לכבשני סיד וזכוכית, אך הוא שב והשתקם באופן טבעי, בשל דלדול היישובים במאות השנים שלאחר מכן.  הצלבנים קראו לאזור השרון "היער" La forest)), בה' הידיעה.

נפוליאון וצבאו חצו את יער האלונים במסעם לכיבוש ארץ ישראל וסוריה ואף חנו ביער השרון. במסע זה שורטטה המפה הראשונה של היער - מפת ז'אקוטן. ממפה זו אנו למדים כי היער השתרע כגוש כמעט רצוף מאזור כפר סבא-רעננה ועד אזור כפר יונה-נתניה, ומקו טירה-קלנסווה ועד קו כפר שמריהו-נתניה.

במהלך המאה התשע עשרה בוצעה כריתת עצים מאסיבית, המציינת את נקודת האל חזור - מתקופה זו ולאחריה, היער לא שב להשתקם. חלק ניכר מהיער נכרת כבר בתקופת השלטון המצרי על ארץ ישראל (1831-1840), לצורך מפעלי הבנייה של שליטי מצריים והקמת הצי המצרי.

במאה העשרים נכרתו עצים רבים כדי לספק את צורכי המאמץ המלחמתי הטורקי, ואת המכה הסופית הנחיתה ההתיישבות הציונית ונטיעות הפרדסים.

אף על פי כן – שרידי היער עדיין קיימים. עצים בודדים אך מפוארים, וכן מקבצים קטנים של עצי אלון תבור עדיין נמצאים באזור השרון.

איפה תמצאו את עצי האלון בלב השרון?

ברחבי המועצה האזורית לב השרון בולטים ומפורסמים אלוני התבור הבאים:

האלון של נורדיה - בחצר "מגדלי הים התיכון".

האלון של עין ורד - ממערב למושב.

האלון של עין שריד - ממערב למושב.

האלון של גבעת האלון - מדרום למושב בני דרור.

*רשימה מפורטת של כל עצי האלון ברחבי המועצה בסוף הכתבה.

עונת הבלוטים – עכשיו!

אלון התבור הוא ערך טבע מוגן על פי חוק במדינת ישראל. נטיעות וטיפוח של עצי אלון מבטיחים נוף, צל ואיכות חיים למשך עשרות ומאות שנים קדימה.

כולנו יכולים לתרום להשבתם של אלוני תבור לאזורנו. בעונה זו, עונת הסתיו, בשלים פירות האלון - הבלוטים. כל בלוט מורכב משני חלקים - הספלול והאגוזית. אנחנו יכולים לאסוף בלוטים, להנביט, ולשתול במקומות ראויים. בנינו ונכדינו ייהנו מהצל, מהנוף ומציוץ הציפורים.

זמן איסוף הבלוטים הוא עכשיו: חודשי אוקטובר-נובמבר.

מה עושים?

כשהבלוט בשל, האגוזית  נפרדת בקלות מהספלול ללא הפעלת כוח. אם לא, כדאי להמתין עוד כמה ימים. מומלץ לאסוף בלוטים בודדים מאלונים טבעיים שהם שריד ליער הקדום, ופחות מגינות או נטיעות צעירות. מרגע האסיף ועד לזריעה יש להמתין לא יותר משבועיים.

כדי לבדוק את פוריות הזרעים יש להכניסם לכלי עם מים. בלוטים שצפים אינם פוריים. לבלוטים ששקעו יש הרבה יותר סיכוי להצליח.

את הזרע (האגוזית), מנביטים בעציצים או בכוסות שתילה שגובהם לפחות  20 ס"מ, כדי שהשורש יוכל להעמיק ישירות למטה מבלי להסתלסל. מניחים את האגוזית כשהיא שוכבת על צידה, בעומק ששווה בערך לעובייה, ומכסים באדמה. יש להשקות כל יום. כדאי לפרוש רשת מעל העציץ, כדי למנוע מעורבנים לגזול את הזרע. לאחר נביטת העלים אפשר להוריד את הרשת, להעביר לקרקע, או לעציץ של 10-20 ליטר. חשוב להמשיך ולהשקות במשך כל השנה הראשונה, ובמיוחד בחודשי הקיץ, כדי להבטיח המשך צימוח מהיר.  שתיל יכול לצמוח בעציץ (עם השקייה) עד גיל ארבע לערך. 

אפשרות נוספת, חביבה ביותר, היא הכנת "פצצות בלוטים":

איסוף הבלוטים ובדיקת הפוריות שלהם – כמתואר קודם לכן. לאחר מכן יש לקחת חימר טרי ורך בכמות של אגרוף, וליצור כדור. לתוך הכדור משקיעים את הזרע, ועוטפים אותו היטב, כמו בהכנת קובה. כדאי להחליק היטב ולוודא שאין בחימר סדקים וקרעים. את כדור החימר מניחים לייבוש. לאחר שהחימר יבש לחלוטין, ניתן להטמין את ה"פצצה" בקרקע. בוחרים מקום שלא יעבור בינוי או סלילה, ושיש בו מרחב ראוי לעץ גדול, גם מעל וגם מתחת לקרקע. חופרים גומה בעומק של עשרה ס"מ לערך, מניחים את כדור החימר עם זרע האלון, ומכסים באדמה.

כעת נותר רק להמתין לגשם. רק כאשר האדמה תהיה רטובה ורוויה מספיק בכדי להרטיב שוב את החימר, הזרע יוכל לנבוט. לאחר שיופיעו העלים, רצוי לסמן היטב את השתיל כדי שלא יירמס, ולדאוג להשקייה בקיץ בשנים הראשונות.

איפה עוד?

אלוני תבור נוספים בתחום המועצה האזורית לב השרון:

רחוב הבארות, גן ריבי - משמרת.

רחוב ההרחבה ורחוב האלון - חרות.

בין רחוב האורן לרחוב הדר - בני דרור.

רחוב עבר הירדן, רחוב הבריכות - עין ורד.

בקצה הדרומי של הטיילת ושני אלונים ברחוב הנורית - גנות הדר.

תל שבח - תנובות.

נחל חרות.

שלושה אלונים בנחל דרור.

רחוב השיבולים ורחוב החלוצים  - צור משה.

אלונים צעירים נטועים ברחבי נורדיה.

אלונים נוספים ממינים שונים:

אלון הגלעין הענק בחזית בית העם בחרות.

אלונים מצויים בשני צידי משק אדרי, וכן בגן ריבי במשמרת.

כשם שנטעו לכם - כך היו נוטעים לילדכם!